#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. מה עושים לאדם שקרא לחבירו עבד או ממזר ומדוע? 	"הקורא לחבירו עבד ב""ד חייבים לנדותו ופרש""י שזלזל בישראל כל כך אף הם יזלזלו בו והתוס' (ד""ה הקורא) כתבו דהיינו מדה כנגד מדה כלומר הוא קרא לחבירו עבד שהוא ארור כך מקללים אותו בארור דהיינו נידוי. הקורא לחבירו ממזר סופג את הארבעים מכות מרדות שהוא אומר שחבירו עבר בלאו לפיכך סופג את הארבעים כדין עובר בלאו <sup>נו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נו.  ובר""ן  (ד""ה ממזר)  פירש דאיהו מוקים ליה בלא יבא ממזר, ואם יבא על בת ישראל מיחייב מלקות, הלכך אנן נמי מלקינן ליה, עכ""ד. ובמג""א סי' תרו ס""ק' ו' פירש דברי התוס' כר""ן.</span>"	קידושין כח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קל. תנן כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו כיצד החליף שור בפרה. באר לשון המשנה לרב וללוי 	"כתבו התוס' (ד""ה כל וד""ה כיצד) שלרב הסובר בכליו של קונה מתפרש כיון שזכה זה דהיינו המקנה בחפץ של הקונה נתחייב זה הקונה באונסי חליפין בכל מקום שהם כיצד החליף הקונה שורו בעבור הפרה כדי לקנות הפרה בכל מקום שהיא. וללוי הסובר בכליו של מקנה מתפרש כיון שזכה זה הקונה נתחייב זה דהיינו המקנה להשיב לו חליפיו שאינו יכול לחזור בו כיצד החליף המקנה את השור בהנאת קבלת הפרה שהקונה מקבלה ממנו בעבור השור שהוא נותן לו."	קידושין תוס' כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלא. מדוע אף למ""ד פירות לא עבדי חליפין יש צד שמטבע עבדי חליפין ומדוע אף למ""ד שפירות עבדי חליפין יש צד שמטבע לא עבדי חליפין? "	"כתבו התוס' (ד""ה ש""מ) בשם ר""ת דמטבע כעין כלי שראוי לתלותו בצואר בתו ועוד אומר ר""י משום שראוי לשקול בו משקלות ועוד יש לומר דמה שראוי להוציא ולקנות בו כל דבר מחשבינן ליה כלי. והסברא שמטבע לא עבדי חליפין פרש""י<br>(ד""ה ומטבע) משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלה שהמלכות פוסלתה ואינה כלום."	קידושין כח ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלב. האם שור דינו כפרי או ככלי ומדוע? 	"דעת רש""י ששור דינו כפרי דכל מידי דלא הוי כלי פרי קרי ליה. דעת ר""ח ור""י (תוד""ה הכי) ששור דינו ככלי הואיל ומשתמשים בו וחזי למלאכה."	קידושין כח: ותוס'		
